איפה לשמור – מוסיקה, תמונות, סרטונים, מסמכים?

שמירת המידע האישי

לכל אחד מאתנו יש כמויות הולכות וגדלות של מידע אישי כגון תמונות, סרטוני וידאו, סרטים, מוסיקה, מסמכים וכו'.

הבעיה רק הולכת ומחריפה. לכל אחד יש WhatsApp שבו הוא חבר בכמה קבוצות שונות. כל חבר מעלה תמונות ומעביר לכל החברים בקבוצה. התוצאה היא שכולם צוברים את התמונות של כולם וכמויות המידע מתנפחות בצורה היסטרית ממש טור הנדסי.

בבדיקה מהירה של כמות המידע האישי שלי הגעתי למסקנה שיש לי 350GB של מידע אישי במילים אחרות האם המידע האישי שלי היה אותיות אז היו לי 350 מיליארד אותיות.

המידע הזה משויך לתקופות שונות בחיי ואפשר לומר שחבילת המידע הזאת היא בעצם תמונת ראי של החיים שלי, אם היא תאבד, יחד אתה תעלם רוב ההיסטוריה האישית שלי וההשלכות ברורות.

האפשרויות השונות לשמירת המידע האישי

דיסק און קיי

מוצרים לדוגמא: סאן דיסק, קינגסטון.

מחיר השוק :  כ-200 שקל ל-64GB (כ-3 שקלים לגיגה חד פעמי).

יתרונות: זול, נכנס לכיס, אמין, מהירות סבירה, לא מצריך אינטרנט כדי לתפעל, עלות רכישה חד פעמית.

חסרונות: התקן אישי, אפשר לאבד אותו, אפשר לקלקל אותו (כביסה, מעיכה וכו') צריך לקחת אותו איתנו, נפח אחסון קטן, גניב, אבטחה בעייתית, צריך לחבר למחשב כדי לקרוא, לא מגובה, לא ניתן להרחיב.

דיסק חיצוני – USB

מחיר השוק :  כ-300 שקל ל-1TB (כ-30 אגורות לגיגה חד פעמי).

יתרונות: נפח אחסון גדול, לא יקר, קטן יחסית, מהירות סבירה, לא מצריך אינטרנט כדי לתפעל, עלות רכישה חד פעמית.

חסרונות: התקן אישי, אפשר לאבד אותו, יכול להתקלקל, בד"כ לא נכנס לכיס, צריך לשאת אותו בתיק, גניב, אבטחה בעייתית, צריך לחבר למחשב כדי לקרוא, לא מגובה, לא ניתן להרחיב.

הדיסק הקשיח במחשב נייח.

מחיר השוק :  כ-200 שקל ל-1TB (כ-20 אגורות לגיגה חד פעמי).

יתרונות: נפח אחסון גדול, לא יקר, מובנה במחשב, מהירות גבוהה, לא מצריך אינטרנט כדי לתפעל, עלות רכישה חד פעמית.

חסרונות: אישי, יכול להתקלקל, לא נכנס לכיס, לא נייד, לא מגובה, לא ניתן להרחיב.

הדיסק הקשיח במחשב נייד.

מחיר השוק :  כ-300 שקל ל-1TB (כ-30 אגורות לגיגה חד פעמי).

יתרונות: נפח אחסון גדול, לא יקר, מובנה במחשב, מהירות גבוהה, לא מצריך אינטרנט כדי לתפעל, עלות רכישה חד פעמית.

חסרונות: אישי, אפשר לאבד אותו, יכול להתקלקל, לא נכנס לכיס, צריך לשאת אותו בתיק, גניב, אבטחה בעייתית, לא מגובה, לא ניתן להרחיב.

(NAS) אחסון מחובר רשת, או התקן אחסון רשתי

הסבר: זהו התקן המחובר לרשת, בדרך כלל בצורת קופסה קובייתית בגודל של 20 ס"מ על  20 ס"מ ומאפשר גישה לדיסק משותף לכל חברי הרשת.

מוצרים לדוגמא: קיונאפ (QNAP), סינולוג'י (sinology).

מחיר השוק :  כ-5000 שקל ל-6TB (כ-80 אגורות לגיגה חד פעמי).

יתרונות: נפח אחסון גדול, עלות בינונית, מובנה במחשב, מהירות גבוהה, לא מצריך אינטרנט כדי לתפעל, עלות רכישה חד פעמית, מאפשר שיתוף קבוצתי.

חסרונות: יכול להתקלקל, לא נכנס לכיס, לא מגובה, לא ניתן להרחיב.

שטח אחסון בענן ציבורי

מוצרים: גוגל דרייב (GoogleDrive), ואן דרייב של מיקרוסופט (One Drive), דרופ בוקס (DropBox) ועוד רבים אחרים.

מחיר השוק :  כ-500 שקל לשנה ל-1TB (כ-50 אגורות לגיגה – לשנה).

יתרונות: נגיש מכל מקום, מאפשר שיתוף עם אחרים, לא צריך לסחוב כלום, לא גניב, מאובטח, מגובה, נגיש מכל טכנולוגיה (סמארטפון, מחשב, טאבלט, נייד), אפשרות לנפח אחסון גדול, אפשר להרחיב, זול ברכישה, לא מתקלקל, חינם עד 10-15 GB, נוח בשימוש, המידע עובר לבד מהסמארטפון לשמירה בענן.

חסרונות: עלות חודשית קבועה של 1$-5$ לכל 100MB מידע, המידע נמצא באינטרנט ולכן יכול להיות חשוף לפריצה. מהירות העלאה איטית ולכן לא מתאים לשימוש באפליקציות שמצריכות העלאה של כמויות גדולות של מידע בזמן קצר.
שמירת כל המידע האישי שלי תעלה לי כ 50 שקל לחודש או 500 שקל לשנה.

להשוואה – שמירה במערכת המחשוב הארגונית – לא מומלץ

מה שנקרא בשפת העובדים – " אני שומר במחשב במשרד".

מוצרים: סטורג' של  HP, IBM, NETAP, DELL וכו'.

מחיר השוק :  כ-60,000 שקל  ל-20TB (כ-300 אגורות לגיגה ברכישה).

יתרונות: לא כל כך גניב, מאובטח, מגובה, אפשרות לנפח אחסון גדול, לא נוטה להתקלקל, שימוש חינם לעובד אבל יקר מאוד למעסיק.

חסרונות: עלות גבוהה מאוד למגה חודשית קבועה של 1$-5$ לכל 100MB מידע, המידע נמצא באינטרנט ולכן יכול להיות חשוף לפריצה. מהירות העלאה איטית ולכן לא מתאים לשימוש באפליקציות שמצריכות העלאה של כמויות גדולות של מידע בזמן קצר.

טבלת השוואה בין התקני אחסון שונים
	עלות למגה באגורות	נפח אחסון ב-GB	נפח גמיש ?
דיסק און קיי	300	64	לא
דיסק חיצוני – USB	30	1,000	לא
הדיסק הקשיח במחשב נייח.	20	1,000	לא
הדיסק הקשיח במחשב נייד.	30	6,000	לא
התקן אחסון רשתי ביתי	80	1,000	לא
מערכת המחשוב הארגונית	300	20,000	כן
שטח אחסון בענן ציבורי	50 לשנה	לא מוגבל	כן

מסקנות:

למי שמעדיף לשמור לבד על המידע.

החזקת נתונים האישיים על מדיה פיזית אחת (דיסק קשיח, דיסק חיצוני, דיסק און קי וכו') מסוכנת מבחינת אפשרות שלאבדן כל הנתונים לכן מי שבוחר באפשרות הזאת חייב להחזיק את המידע בשני מקומות או יותר. האופציה המועדפת עלי היא הדיסק הקשיח במחשב האישי (נייד או נייח) + העתק על דיסק חיצוני USB ששמור במקום אחר.

למי שמוכן שמידע ישמר באינטרנט.

אפשרויות הענן השונות: גוגל דרייב (GoogleDrive), ואן דרייב (One Drive), דרופ בוקס (DropBox),  קופי (Copy) וכו' ובמקרה של כמויות גדולות של מידע – לשלם כל חודש 10$. בראייה ארוכת טווח זה עדיף על כל פתרון ש-"נראה" זול.

למה זה צריך לעניין את מנהל מערכת המחשוב בארגון ?

חברת דבש עוסקת בעיקר במכירת פתרונות אחסון ללקוחותיה העסקיים. עלות פתרונות אלה גבוהה ויכולה להגיע למכיר רכישה המסתכם באלפי דולרים רבים או במחיר של 5 שקלים לכל גיגה.

לשם השוואה שמירת אותו מידע על הדיסק הקשיח במחשב הנייד או במחשב הביתי עלותה פחות מ-5% מכך (כ 20 אג' לגיגה).

ברור שהאינטרס של מנהל מערכות המידע בארגון, שהמידע האישי של המשתמשים לא יועמס על מכונת האחסון הארגונית, מאחר ועלות השמירה הזאת יקרה מאוד. עד כמה שזה לא נשמע הגיוני – עדיף למנמ"ר לחלק במתנה דיסקים USB לעובדי הארגון בידה וקיימת "סכנה" שהם (או "המיוחסים" שבהם) ישתמשו במערכת הארגונית כדי לשמור את המידע האישי שלהם.

חברת דבש מעבירה קורסים בנושא "איך תשמור על המידע האישי שלך" לטובת עובדי הארגון ולטובת מערכת המחשוב הארגונית.

 קצת היסטוריה (לא תזיק)

טכנולוגיות שמירת המידע זהו התחום שעבר את המהפכות הגדולות ביותר. אחת לכמה שנים יצאה טכנולוגיה חדשה שגימדה ולבסוף העלימה את הטכנולוגיה הקודמת.

כדי להבין עד כמה התחום הזה עבר שינויים נבחן את ההבדל שבין הדיסקט הראשון לבין הדיסק הקשיח הנוכחי.

במאמר הזה יש כ-8,000 אותיות או 8 ק"ב, המשמעות היא שאפשר היה לכתוב אותו 16 פעמים בדיסקט הראשון.

בדיסק קשיח בן זמננו אפשר לכתוב את המאמר הזה 750 מיליון פעם.

במילים אחרות, אפשר לשים על דיסק קשיח אחד מאמר בן כ-1000 אותיות על כל תושב בכדור הארץ.

 

* ההיסטוריה של שמירת המידע – טכנולוגיות שיצאו משימוש

גליל דונג/שעווה – ההקלטה הראשונה של קול בוצעה על ידי תומאס אדיסון בשנת 1887 על גבי גליל שעווה.

 

 

תקליט בקליט (שיר אחד או שניים) 78 סיבובים בדקה – המידע היה חרוט על התקליט, מחט יהלום זעירה קראה את המידע, הכתיבה הייתה חד פעמית על ידי היצרן, האיכות ירדה עם השימוש, נטו להישבר או להתקלקל ולדלג קדימה או להיתקע בלופ חוזר.

 

 

תקליט ויניל (15-20 שירים) 33 סיבובים בדקה – בדומה לתקליט הבקליט, המידע היה חרוט על התקליט, למעט שהיה עשוי מחומר פלסטי שנטה פחות להישבר.

 

 

טייפ קלטות (עשרות שירים) – המידע נשמר מגנטית על סרט מגולגל. טכנולוגיה זולה, העניקה יכולת של הקלטה ומחיקה עצמאית, הגעה למידע איטית ובעייתית, הקלטות נטו להיקרע, איכות ההקלטה הייתה בינונית, האיכות ירדה עם הזמן ובהקלטות חוזרות.

 

 

דיסקט גמיש –  (128 או 360 ק"ב קילו ביית,  שהם 0.36 מגה) –  המידע נשמר על מדיה מגנטית גמישה, הקלטה ומחיקה עצמית. אפשרות הגעה מהירה למידע, מדיה מגנטית נטתה להתקלקל.

 

 

דיסקט – (1400 קילו ביית שהם 1.4 מגה) –  המידע נשמר על מדיה מגנטית גמישה, הקלטה ומחיקה עצמית. אפשרות הגעה מהירה למידע, מדיה מגנטית נטתה להתקלקל.

 

 

תקליטור – (700 מגה שהם 0.7 גיגה) המידע נשמר צרוב אופטית על פלסטיק. הכתיבה חד פעמית על ידי היצרן בלבד, האיכות מושלמת בלי ירידה באיכות, נטו להישרט, להישבר ולהתקלקל.

 

 

תקליטור RW – (700 מגה שהם 0.7 גיגה) כתיבה וקריאה רב פעמית, הגעה מהירה למידע, איכות מושלמת בלי ירידה באיכות, כתיבה איטית.

תקליטור DVD – (3,500 מגה שהם 3.5 גיגה) כתיבה וקריאה רב פעמית, הגעה מהירה למידע, איכות מושלמת בלי ירידה באיכות, כתיבה איטית.

—–

דיסק קשיח – הטכנולוגיה היוצאת : (נכון להיום עד 6,000 גיגה שהם 6 טרה) נפח מידע גדול,  מהיר יחסית לטכנולוגיות קודמות, אמין, ללא ירידה באיכות המידע, אם כי מכיל רכיבים נעים ודיסק מסתובב, צריכת אנרגיה גבוהה יחסית לאלטרנטיבה.

דיסק SSD  – הטכנולוגיה הנכנסת: ללא חלקים נעים, מהיר מאוד, זמן הגעה למידע קצר מאוד (פי אלף מהיר יותר מדיסק קשיח) עדיין יקר יותר מדיסק קשיח.