שירות ענן מקומי

אספקת שירותי אירוח למערכת המחשוב של הלקוח (הסיסטם), כשהיא ממומשת על תשתית מחשוב של ספק השירות, אך ממוקמת בבית הלקוח.clowd backup

שירות זה ניתן לארגונים בינוניים או גדולים, המעוניינים בקבלת שירותי אירוח למערך המחשוב שלהם אך לא יכולים (או לא רוצים) להעלות את מערכת המחשוב שלהם לחוות שרתים באינטרנט.

איך עובדת השיטה של "שירותי ענן מקומיים" ?

ספק השירות, מקים מערך מחשוב משלו באתר הלקוח (או קרוב אליו) כך שקיים חיבור רשת רגיל (לא דרך האינטרנט) בין רשת הלקוח לבין תשתית המחשוב שמספק נותן השירות.

כל מערך המחשוב של הלקוח וזה כולל את השרתים פיזיים (שעוברים וירטואליזציה), השרתים וירטואליים, מערך האחסון, עובר לפעול על גבי תשתית חומרה השייכת לנותן השירות אך ממוקמת בבית הלקוח או קרוב אליו.

תשתית מערך המחשוב של נותן השירות יכולה לכלול: שרתים, מערך אחסון, תשתית וירטואליזציה, מערכות הפעלה לשרתים, חומת אש, אנטי וירוס, קווי אינטרנט, סינון דואר, גיבוי ושחזור, מערכת התאוששות מאסון DR, מערך רפליקציה, גיבוי בענן וכו'.

בדומה לשירותי קייטרינג

זה דומה לארגון שרוצה לספק אוכל לעובדים אך לא רוצה לנהל מטבח משלו.

הארגון יכול להזמין חברת קיטרינג שתבוא ותבשל לעובדים תוך שהיא עושה שימוש במתקנים של הלקוח.

קיבוצים ומפעלים רבים (ואפילו צה"ל) כבר מזמן ויתרו על הפעלה עצמית של המטבח ומזמינות שירותי הסעדה אצל חברות חיצוניות שמכינות את האוכל במטבח השייך ללקוח או מביאות אותו במחוץ.

תכלס, איך זה עובד ?

החברה שמספקת שירותי ענן מקומיים, מביאה איתה את כל תשתית המחשוב הנחוצה וזה כולל: שרתים, מערך אחסון, וכו' וממקמת את זה בחדר שמספק לה הלקוח או באתר קרוב כך שאפשר להעביר תקשורת רשתית אל אתר הלקוח.

לאחר שמקימים את מערך המחשוב, ספק השירות דואג להעביר את כל מערך המחשוב של הלקוח (שרתים פיזיים, שרתים וירטואליים) אל המערכת של ספק השירות.

בדרך כלל המעבר מתקיים בסוף יום עבודה או בסוף שבוע כך שההבדל היחידי שהעובדים יכולים להרגיש הוא שהמערכת פתאום עובדת מהר יותר.

בשביל מה צריך ענן מקומי?

יש הרבה סיבות שבגללן ארגונים לא עוברים לפעול תוך ענן חיצוני למרות שהם מאוד היו רוצים לעשות זאת.

ענן מקומי מאפשר לקבל את כל הייתרונות של המעבר לענן בלי החסרונות.

היתרונות בעבודה עם ענן מקומי:

  1. מהירות תקשורת: העבודה בענן מקומי מתבצעת על קוי תקשורת של רשת מקומית (לא דרך האינטרנט) כל שמהירות התקשורת יכולה להיות 1000 מגה או אפילו 10,000 מגה לעומת מהירות האינטרנט שהיא במקרה הטוב 100 או 200 מגה Download וקצב מחפיר של 3 מגה לכיוון העלאה לאינטרנט.
  2. מחיר התקשורת לאינטרנט: ארגונים שמבקשים לעבוד מול האינטנטר בקצבים מהירים יותר מוצאים את עצמם משלמים אלפים רבים של שקלים בחודש רק על החיבור לאינטרנט.
  3. העסקת טכנאי מומחה: כדי להפעיל מערך מחשוב מקומי, בדרך כלל יש צורך בהעסקת טכנאי מומחה שעלותו יקרה מאוד אך מצד שני במקרים רבים זמנו לא מנוצל או שמנוצל במשימות פשוטות שכל טכנאי מתחיל יכול לטפל.
  4. כאב ראש עובר למישהו אחר: הפעלת מערך מחשוב השייך לארגון מחייבת לדאוג כל הזמן לפתרון תקלות, עדכון התוכנות, חידוש האחריות לציוד, לרכישות של ציוד חדש בסכומים גדולים, במכירה או סילוק הציוד הישן, ובתקווה שלא תקרה תקלה רצינית דווקא שהטכנאי המומחה נמצא בחופש או במחלה.
  5. מטעמי בטחון: ארגונים רבים, היו שמחים להוציא את הטיפול במערך המחשוב לחברה חיצונית, לא יכולים לעשות את זה מסיבות של סודיות המידע שעל השרתים. שירותי ענן מקומי מאפשרים להם לקבל שירות ועדיין לשמור את המידע בתוך החברה.
  6. תקציב יציב: הפעלת מערך מחשוב מקומי מחייבת החלפת הציוד אחת לכמה שנים (3 עד 5 שנים) ומפילה על הארגון תשלום של סכומים גדולים. קבלת שירותי ענן מקומי מבטיחה תשלום קבוע עבור מערך המחשוב והדאגות הופכות להיות של ספק השירות.
  7. עלויות מעבר לענן: המעבר לענן הוא תהליך יקר, חברות תוכנה רבות מנצלות את הרצון לעבור לענן כדי לגבות מחדש מחיר עבור התוכנה שכבר נרכשה פעם אחת. חברות תוכנה אחרות מתעקשות שהמעבר לענן יבוצע אל ענן שלהן דווקא וכן מוצאת החברה את עצמה מתעסקת עם מגוון עננים שונים.

דבש מספקת שירותי ענן מקומי

בתיאום עם הלקוח מאתרים מיקום בבית הלקוח שיתאים למערך המחשוב (בדרך כלל כבר קיים חדר כזה)

דבש מביאה איתה את כל המחשוב הנחוץ להקמת האתר ובזה: שרתים, מערכך אחסון, מערך גיבוי, אל פסק, ציוד תקשורת, תוכנות וכו'.

מעבירים בלילה אחד את כל מערך המחשוב של הלקוח אל הציוד של דבש ומרגע זה האחריות לתפקוד הציוד עוברת לחברת דבש.

לא מן הנמנע שיעשה שימוש בציוד הקודם של הלקוח בבניית מערך המחשוב החדש, הדבר תלוי בנחיצות שלו בבניית המערך החדש ובהסכמה על המחיר יקבל הלקוח עבור ציוד זה.

בדרך כלל דבש מביאה איתה את הציוד שלה ועושה שימוש קטן בציוד הקודם.

התימחור:

שתי שיטות תימחור נהוגות

  1. תמחור בשקלים לחודש לעמדת מחשב (בדרך כלל 80 עד 200 שקל בחודש לעמדה).
  2. תמחור חודשי בשקלים, לכל מערך המחשוב הקיים עם גידול מותר של עד 5% במספר העמדות ללא שינוי במחיר במהלך השנה.

סרטון שמסביר את השיטה:

Local Cloud Computing – YouTube