מה עדיף גיבוי בענן או גיבוי בארגון ?
ארגונים רבים מתחבטים בשאלה מה עדיף? האם לגבות את המידע לענן או לבצע גיבוי פנימי בתוך החברה (לטייפ גיבוי, מכונת NAS וכו')
במאמר זה ננסה לתת מענה לכל השאלות הקשורות לנושא.
כמה זמן לוקח גיבוי לענן בקו אינטרנט רגיל (100/3) ?
קווי האינטרנט הרגילים הנמכרים בישראל נכון לשנת 2016, מוגבלים לקצב העלאה של 3 מגה ביט בשנייה.
להתנהלות הזאת (ב מהירות העלאה מוגבלת מלאכותית) שותפים כל החברות שמוכרות אינטרנט ובהם בזק, הוט והחברות הסלולריות.
במקרה של נפח אחסון של 1TB :
- זמן הגיבוי : אז הזמן שלוקח לגבות בפעם הראשונה כמות של 1TB לענן הוא כחודש ימים !!
- זמן השחזור: הזמן שלוקח להחזיר את המידע מהגיבוי בענן (הוא מהיר יחסית) – יממה אחת.
כמה עולה שירות גיבוי חודשי של 1TB (טרה ביית אחד) לענן?
חברת דבש מחייבת כ 300 שקל לחודש עבור גיבוי ושמירה בענן של כמות של 1TB (לא כולל עלויות אינטרנט).
המחיר תלוי מדובר בגיבוי לשרת או לתחנות וכן בנפח הגיבוי.
גיבוי בארגון יתרונות
- זמן הגיבוי והשחזור מהיר יותר.
- רוב העלויות הם חד פעמיות ברכישת תוכנה והתקן אחסון עבור הגיבוי.
גיבוי בארגון חסרונות
- גיבוי של החומר בתוך הארגון חשוף לסכנות במקרים של שריפה, הרס חדר השרתים, גניבה, נזק מכוון של עובד ממורמר ועוד.
גיבוי לענן יתרונות
- הגיבוי לענן מרחיק פיזית את המידע מהארגון לאתר מרוחק וממוגן וכך הוא מבטיח את קיומו של המידע מהסכנות שקיימות בתוך הארגון.
- אין צורך ברכישה ובתחזוקה של התקן האחסון.
- שרידות הנתונים גבוהה מאוד.
גיבוי לענן חסרונות
- זמן הגיבוי הראשוני לענן ארוך מאוד באינטרנט רגיל.
- זמן ההורדה קצר יחסית אך גם הוא ארוך ביחס לגיבוי מקומי בתוך הארגון.
- עלויות תקשורת יכולות להיות גבוהות, פלוס עלויות אחסון לא גבוהות אך קבועות.
המלצות: גיבוי בענן או גיבוי פנימי בארגון ?
העברת מידע בתוך הארגון מהירה מאוד, ולכן גם גיבוי וגם השחזור מהירים מאוד בגלל מהירות הרשת הפנימית. זמן העברת החומר לגיבוי ברשת ארגונית רגילה לוקח כ-2-3 שעות לטרה. וכן לגבי זמן השחזור.
גיבוי לענן בארגון גדול:
ארגון עם כמות של יותר מ TB אחד, לא יכול להסתמך על גיבוי לענן בלבד ולכן הוא חייב אמצעי גיבוי פנימי כגון טייפ גיבוי או אחסון רשת ארגוני NAS.
גיבוי לענן בארגון קטן:
ארגון עם כמות לא גדולה של מידע יכול להשתמש בגיבוי לענן באמצעות אינטרנט רגיל ובמחירים סבירים.
פתרון ביניים:
ארגון עם כמות גדולה של מידע יכול להסתייע בגיבוי לענן בנוסף על הגיבוי המקומי. השיטה היא לבצע גיבוי של כל המידע להתקן אחסון נייד (דיסק חיצוני או NAS) שמירת ההתקן בכספת מחוץ לארגון וביצוע גיבוי לענן רק של המידע השוטף (זה שמתווסף או משתנה כל יום).
גם וגם:
גיבוי מקומי + גיבוי לענן נותן את רמת הביצועים והשרידות הגבוהים ביותר. המשמעות היא רכישת התקן גיבוי מקומי NAS + גיבוי שוטף לאינטרנט באמצעות קווי אינטרנט מהירים. במקרה של תקלה בתשתית הארגון השחזור יעשה במהירות מתוך ההתקן המקומי ובמקרה של קטסטרופה ובה תאבד כל התשתית המקומית (למשל בהצפה, שריפה, גניבה וכו'), תמיד יישאר הגיבוי בענן בתור אופציית השחזור האחרונה.
האם זה בטוח לאחסן באינטרנט ?
התשובה היא כן, לגמרי, חד משמעית !! אין הבדל מבחינה אבטחתית בין אם המידע מאוחסן באינטרנט או בתוך הארגון. כיום כל העולם הוא רשת מחשבים אחת גדולה והגישה למידע מכל מקום לכל מקום הוא באמצעות סיסמאות. אין הבדל בעניין זה בין אם המידע נמצא בארגון או באינטרנט, השיטה זהה.
האם אחרים לא יוכלו לגשת למידע שלי?
רק אם הם יודעים את הכתובת, שם המשתמש, הסיסמא, איך לגשת ומה לחפש. מצד שני, זה נכון גם לגבי כל המידע השמור בתוך הארגון, מי שיודע איך להיכנס ויודע את הסיסמאות יכול לגשת לכל דבר.
כמה חומר אפשר לגבות ביום אחד?
בקו אינטרנט רגיל קצב העלאה כיום הוא 3 מגה ביט בשנייה. המשמעות המעשית היא כ-32GB (32 גיגה) של שינויים ביממה. עבור ארגונים קטנים ואפילו בינונים זה יכול להספיק.
כמה חומר אפשר לשחזר ביום אחד?
בקו אינטרנט רגיל קצב ההורדה כיום (בשנת 2016) הוא עד 100 מגה ביט בשנייה. המשמעות המעשית שאפשר לשחזר כמות של כ-1,000gb (1,000 גיגה או 1 טרה) ביממה. עבור ארגונים קטנים ואפילו בינונים זה יכול להספיק.
גיבוי ראשוני לענן ?
לבעיית העלאת החומר הראשוני מהארגון לענן יש כמה פתרונות.
1. שימוש בקו האינטרנט רגיל:
בארגון עם גיבוי מלא בנפח של עד חצי טרה ובהנחה שמשתמשים בקוי האינטרנט הסטנדרטיים, , אפשר לקחת בחשבון שהגיבוי הראשוני ייקח שבועיים.
2. רכישת קו תמסורת מהירה:
בארגונים עם נפח אחסון גדול יותר, גיבוי לענן מחייב רכישת קווי אינטרנט רחבי פס וצריך לקחת בחשבון גם תשלום יקר עבור רוחב הפס לצורך הגיבוי.
3. העברה פיזית של הגיבוי הראשוני:
במקרה שנפח הנתונים של הארגון גדול ואילו השינוי היומי קטן, יש אפשרות לבצע העברה ראשונית של החומר להתקן חיצוני (שרת NAS או דיסק USB) ואז לקחת פיזית את ההתקן ולהביא אותו אל חוות השרתים שמאחסנת את הגיבוי.
דוגמאות גיבוי מהשטח
בטבלה דוגמאות של נתוני אמת מלקוחות שלנו. אפשר ללמוד מזה על הקשר שבין מספר המחשבים לעומת היקף המידע, וכמות השינויים היומיים (גיבוי היומי).
כל הדוגמאות לוקחות בחשבון קיומו של קו תמסורת:
*נפח כלל המידע : נתוני אמת של כמות המידע בשרתי החברה.
מהירות העלאה : קצב תמסורת רצוי (מהירות העלאה לאינטרנט) הלוקחת בחשבון ביצוע גיבוי מלא וגיבוי יומי בזמנים סבירים.
כמה נפח אפשר לגבות ביום עם אינטרנט רגיל ?
כמות המידע שאפשר לגבות עם אינטרנט רגיל הוא כ- 32GB (גיגה) ביממה.
כמה נפח אפשר לשחזר ביום עם אינטרנט רגיל ?
כמות המידע שאפשר לשחזר עם אינטרנט רגיל הוא כ- 1TB (טרה) ביממה.
נוסחה לחישוב משך הגיבוי לפי קצב אינטרנט ונפח גיבוי
T = זמן העברה בשעות.
K = קצב העלאה (או הורדה) במגה ביט בשנייה Mbps מספר זה הוא אותו מספר שמספקות חברות האינטרנט למשל קצב של 100/3 אומר קצב הורדה 100 וקצב העלאה 3.
V = נפח שרוצים לגבות ב-Gb, כלומר אם נפח הגיבוי הוא 2 טרה המספר שצריך לרשום הוא 2000
2.222 = הוא קבוע ההמרה
T = (V * 2.222) / K
דוגמא:
שאלה: כמה זמן ייקח להעלות לענן 300 מגה עם אינטרנט רגיל שהוא 50/3
תשובה:
K = 3 Mbps קצב העלאה הוא 3 (זהו הקצב העלאה הרגיל של אינטרנט בישראל של 2016)
V = 300 MB כלומר נפח הגיבוי הוא 200 מגה ביית.
K = (V * 2.222) / T
3 = (200 * 2.222) / T
T = (200 * 2.222) / 3
T = 148.1 שעות
זמן העלאה של 200 גיגה נתונים במהירות העלאה של 3 הוא 148.1 שעות
נפח הגיבוי וקצב האינטרנט הנחוץ :
בפעם הראשונה שמבצעים גיבוי יש צורך להעלות את כל המידע אל האינטרנט. לאחר מכן, תוכנות הגיבוי יודעות לאתר את הנתונים שהתווספו או השתנו מאז הגיבוי האחרון כך שהכמות שצריך להוסיף לגיבוי הקודם, קטנה מאוד.
בישראל, קצב העלאת נתונים אל האינטרנט בקו סטנדרטי נמוך מאוד (עד 3MbS). התוצאה היא שביצוע הגיבוי הראשוני הפך להיות פעולה קשה ומתמשכת בגלל הכמויות מתוך הגדולות. נוצר מצב שרוב החברות היו יכולות להסתדר עם קצב אינטרנט רגיל לצורך ביצוע הגיבוי היומי לאינטרנט אך נתקלים בבעיה עם הגיבוי הראשוני.
מתוך מחשבה שיש צורך להקצות רוחב פס לצורך הגיבוי, ניסינו להגדיר רוחב פס נחוץ שישמש גם לצורך גיבוי מלא וגם לגיבוי יומי.
בגלל ההבדלים הגדולים שבין הזמן שלוקח הגיבוי הראשוני והזמן שלוקח הגיבוי היומי הגדרנו שהזמן שנקציב לגיבוי הראשוני יהיה שבוע ימים וזה מה שיכתיב את קצב האינטרנט הנחוץ.
בבדיקה מול נתוני אמת של נפח גיבוי מלא לבין נפח הגיבוי היומי מצאנו שבחברות בסדר גודל בינוני (עם נפח נתונים שבין 1TB לבין 10TB) מהירות האינטרנט הנחוצה היא בין 10MB/s ובין 100MB/s. מאחר וקצב העלאת הנתונים בישראל של שנת 2016 הוא 3MB/s, המשמעות היא שכמעט תמיד יש צורך בקו אינטרנט מיוחד שעלותו אלפי שקלים בחודש.
מסקנות:
- חברות עם כלל מידע של יותר מ-1TB המעוניינות לגבות לענן, צריכות לקחת בחשבון עלויות תקשורת גבוהות (אלפי שקלים בחודש).
- פתרון הגיבוי לענן (במחיר סביר) אפשרי ואף מומלץ לעסקים קטנים, בהם נפח הגיבוי הכולל לא עולה על חצי טרה.
דוגמאות של עלויות חודשיות עבור אינטרנט (תשתית וספק) לצורך גיבוי לענן:
מה שקובע זה מהירות ה-העלאה (UPLOAD)
- מהירות 3 – קו אינטרנט ביתי רגיל, מחיר כ 100 שקל לחודש.
- מהירות 5 – קו אינטרנט עסקי בסיסי, מחיר כ 300 שקל לחודש.
- מהירות 10 – קו אינטרנט עסקי, מחיר כ 1,500 שקל לחודש, פלוס התקנה חד פעמית 3000 שקל .
- מהירות 20 – קו אינטרנט עסקי, מחיר כ 2,500 שקל לחודש, פלוס התקנה חד פעמית 3000 שקל .
- מהירות 200 – קו אינטרנט עסקי, מחיר כ 10,000 שקל לחודש !!
איך עובד גיבוי לענן של דבש
אנחנו דואגים לכל :
- מתקינים אצלך בארגון כל מה שצריך.
- מגדירים מה יגובה (לפי הוראות שלך).
- מספקים לך את שטח האחסון באינטרנט ודואגים לתחזק אותו.
- בודקים כל יום שהגיבוי עבר בשלום ופותרים אם יש בעיות.
- באפשרותך לשחזר חומר ספציפי מהעבר בלי להזדקק לטכנאי.
- טכנאי דבש יוכלו לשחזר עבורך את כל המערכת במקרה של תקלה חמורה.
יתרונות השיטה
- אפשרות לגבות לענן או למדיה מקומית.
- אפשרות לגבות שרת שלם עם כל המידע וההתקנות שעליו.
- אפשרות של שחזור קובץ בודד ולבחור לאיזה מהדורה שלו לחזור.
- גיבוי מוצפן שמבטיח שמירת המידע מפני עניים זרות.
- גיבוי דחוס להגדלת הניצול של רוחב פס.
- גיבוי ברמת בלוקים המאפשר גיבוי יעיל רק של החומר שהשתנה.
- DEDUP – מניעת גיבוי כפול של קבצים זהים שיש להם העתקים רבים.
חסרונות
- בתחנות עבודה אפשר לשמור את כל המידע אך לא את כל המחשב כמקשה אחת. המשמעות היא שיהיה צורך להתקין מחדש את תחנת העבודה ואז להחזיר את החומר מהענן פעולה שיכולה לקחת כמה שעות עבודה.
שורה תחתונה
- דבש מציעה שיטה נוחה פשוטה וזולה של גיבוי לענן (לשרתים ולתחנות עבודה) עם שחזור פשוט מאוד, במגבלת היכולות של קו האינטרנט של הלקוח.